ברטנורא על משנה חגיגה ב׳:ד׳

4 יוֹם טְבוֹחַ. יוֹם שְׁחִיטַת עוֹלוֹת רְאִיָּה שֶׁל יוֹם טוֹב לְאַחַר הַשַּׁבָּת, שֶׁאֵין קְרֵבִים לֹא בְּיוֹם טוֹב וְלֹא בְּשַׁבָּת, וַעֲצֶרֶת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה כְּפֶסַח וְסֻכּוֹת:

5 וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ. אֵינָהּ צְרִיכָה יוֹם טְבוֹחַ, שֶׁמֻּתָּר לְהַקְרִיבָן בְּיוֹם טוֹב. וּבֵית הִלֵּל לְטַעֲמַיְיהוּ דְּאָמְרֵי מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת בְּיוֹם טוֹב. וְאַשְׁמְעִינַן תַּנָּא דַּאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּלֹא אֶפְשָׁר לְמֵעֲבַד לְמָחָר, כְּגוֹן דְּחָל עֲצֶרֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּהָא אָמְרֵי בֵּית שַׁמַּאי דְּאֵין עוֹלַת רְאִיָּה קְרֵיבָה בְּיוֹם טוֹב וְדָחוּ לָהּ עַד לְאַחַר הַשַּׁבָּת:

6 אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. בְּכֵלִים נָאִים שֶׁלּוֹ, בְּיוֹם טְבוֹחַ שֶׁל עֲצֶרֶת שֶׁאַחַר הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנָאֶה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁיָּבִינוּ הַכֹּל שֶׁאֵין הַיּוֹם יוֹם טוֹב:

7 שֶׁלֹּא לְקַיֵּם דִּבְרֵי הָאוֹמְרִים עֲצֶרֶת אַחַר שַׁבָּת. שֶׁהָיוּ הַצְּדוֹקִים אוֹמְרִים לְעוֹלָם עֲצֶרֶת אַחַר שַׁבָּת, דִּכְתִיב ויקרא כג וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת, וְהֵן אוֹמְרִים מִמָּחֳרָת שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית וְאִם כֵּן לְעוֹלָם חָל עֲצֶרֶת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת: